חיפוש :

משרד עורכי דין לדיני עבודה - חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951

החוק מגדיר את מספר ימי החופשה  להם זכאי העובד מידי שנה, כאשר מכסת ימי החופשה גדלה בהתאם לוותק אותו צבר העובד במקום עבודתו כלהלן:
  1. בעד כל אחת מ-5 השנים הראשונות – 16 יום.
  2. בעד השנה השישית – 18 יום.
  3. בעד השנה השביעית – 21 יום.
  4. בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום.
מכסת ימי החופשה המוזכרת בחוק הינה בגדר ימי ברוטו (כולל ימי מנוחה שבועית) ולא ימי עבודה בפעול.
נכון שמדובר בזכות סוציאלית אשר מקנה לעובד אפשרות לצאת לחופשה ללא פגיעה בשכרו, אך החלטה בדבר יציאה לחופש ומתי, נשארה בידי המעסיק ואין הוא מחויב להיענות לבקשת העובד לצאת לחופשה במקרים בהם נוכחותו בעבודה לא מאפשרת זאת.
שכן מדוברר בזכות ניהולית של המעסיק על מנת שיכול לנהל את עסקו בהתאם לרצונו.
על אף זאת, החוק מחייב את המעסיק להוציא את העובד לחופש וכך למעשה מאזן בין אינטרס המעסיק לבין מטרתו של החוק.

חשוב לזכור כי, אומנם ימי חופשה שייכים לעובד, אך החופשה אינה ניתנת לצבירה ובסיומה של השנה יש למעסיק את הזכות למחוק את ימי החופשה הנותרים זאת, כמובן לאחר שאפשר לעבוד לצאת ל-7 ימים לפחות. ככל שהעובד מעוניין לשמור על ימי החופשה הנותרים יכול הוא לפנות בבקשה למעסיקו לשמור עד  7 ימים אשר נותרו לזכותו וזאת שנתיים קדימה לכל היותר אך המעסיק אינו מחיוב להיענות לבקשה זו.   
 
לצורך תשלום נכון של ימי החופשה בהתאם לדרישת החוק על המעסיק לערוך חישוב לעניין מכסת ימי החופשה ושווי ימי החופשה :

חישוב מכסת ימי החופשה:

החוק מציין מהי מכסת ימי החופשה המינימלי בעבור משרה מלאה אך, חשוב לזכור כי, עובד אשר מועסק במשרה חלקית הרי שמסכת ימי החופשה שלו היא פחותה מעובד המועסק במשרה מלאה כך שחישוב המכסה תלוי במס'  הימים בהם הועסק העובד במהלך השנה כאשר מספיקים 200 ימי עבודה בשנת עבודה מלאה על מנת לזכות במסכת ימי חופשה מלאה ו 240 ימי עבודה בשנת עבודה חלקית ( שנה ראשונה ואחרונה ליחסי העבודה). 

חישוב שווי ימי החופשה:

על מנת לחשב את שווי ימי החופשה כל שנותר לנו לעשות הוא לחשב יחדיו את מלוא שכר העבודה, לרבות חלפי שכר, בשלושה החודשים בטרם יצאת העובד לחופשה או שלושה חודשים המלאים ביותר במהלך השנה האחרונה (ע"פ לבחירת העובד) ולחלק בתשעים שהם למעשה תשעים ימי לוח (בברוטו) מה שמסביר את הסיבה לצבירת ימי החופשה בברוטו. 
   

פדיון חופשה:

כפי שכבר הזכרנו ימי החופשה שייכים לעובד ועל כן בסיומם של יחסי העבודה זכאי העובד לפדיון ימי החופשה אשר נותרו לזכותו בסיומם של יחסי העבודה.
חושב לזכור שמדבור בחוק קוגנטי אשר לא ניתן להתנות עליו אך, בהחלט המעסיק יכול להטיב עם העובד להעניק לו מכסת ימי חופשה גדולה יותר הדרישת החוק. 


ליצירת קשר עם משרד עורכי דין לדיני עבודה יניב חקימוביץ מלאו את הפרטים בטופס המצורף מטה >>
בניית אתרים 2all