מקום העבודה מעניק לנו פרנסה, חברה, עניין, סיפוק מקצועי ואישי, אך מה קורה כאשר פוגעים בנו אישית או כספית, איך נדע מתי הפגיעה שווה כסף, מתי מגיע לנו פיצויים, מה שווי הנזק שנגרם לנו ועוד, ואיך ידע המעסיק מתי הוא עובר על החוק, פועל בצורה בלתי חוקית ולא הגונה ומתי החוק עומד לצדו?

בהתאם לחוק הודעה מוקדמת- בסיומם של יחסי העבודה חל על הצד המבקש את סיומם ליתן לצד השני הודעה מוקדמת (תקופת הערכות) אשר לאחריה מסתיימים יחסי העבודה בפעול.

בהתאם להחלטת רשות שוק הוון והחיסכון בישראל חל איסור על המעסיק לבחור עבור העובד את הביטוח הפנסיוני , כל עובד רשאי לבחור בעצמו את הביטוח הפנסיוני התואם לצרכיו ובו הוא מעוניין ללא כל התערבותו של המעסיק.

בהתאם לפסק הדין עב"ל 44405-10-15 וע"ע 284840-02-16 העוסק במעמדו של התשר המשולם בענף המסעדנות הן במישור דיני העבודה לעניין שכר מינימום ובמישור דיני הביטוח הלאומי ודיני המס. על אף פסקי דין רבים והלכות משנים קודמות הדנות במהותו של התשר בענף המסעדנות, ביום 26/03/2018 ניתנה הלכה חדשה הדנה במשותף ובהרחבה בכל היבטי הדין יחדיו הקשורים במעמדו של תשלום התשר לעובד.

ביום 15/03/2018 חתם שר העבודה והרווחה חיים כץ על צו הרחבה המרחיב חלק מהוראות ההסכם הקיבוצי כללי, אשר נחתם ב29/03/2017 בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה, על כל העובדים והמעסיקים במשק הישראלי החל מיום 01/04/2018 להלן עיקרי הצו:

בכל מערכת יחסי העבודה אשר מגיעה לסיומה נדרשים הצדדים לפעול בתום לב בהגינות וביושרה זה כלפי זה מתוך מחויבות הדדית ומתוך רצון שלא לגרום נזק הן לעובד והן למעסיק.

צו הרחבה לפנסיה חובה החל את דרכו בשנת 2008 כאשר מטרתו העיקרית להעניק לכל עובד ביטחון סוציאלי על מנת שלא יפול כנטל על החברה/מדינה ביום בו יפרוש משוק העבודה, צו הרחבה זה למעשה מחייב את כלל המעסיקים במשק הישראלי, אשר אינם משתייכים לענף כלשהו בו קיים הסדר פנסיוני, לדאוג לעובדיהם להפרשה פנסיונית .

רבים מהעובדים נתקלים במונח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. בחוזה העסקה (עליו הם חותמים בתחילת יחסי העבודה) לרוב הם אינם מבינים את משמעות החתימה על החוזה הכולל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים וכיצד הוא משפיע על העסקתם, מהם היתרונות והחסרונות הטמונים בו.

כחלק מהחשיבה על מדיניות חברתית ושמירה על התא המשפחתי והתרחבותו תוך מתן אפשרות שווה לנשים לממש את עצמן בשוק העבודה ללא כל חשש שיום אחד יאלצו להיפלט משוק העבודה בעל כורחן, נחקק חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954 (להלן"חוק") אשר מגן על נשים במהלך תקופת ההריון, הלידה ההרות (לרבות אימוץ) ואף במהלך טיפולי פוריות.

חוק חופשה שנתית מעניק לעובד את האפשרות לצאת לחופשה במטרה לצבור כוחות ולהיות בחיק משפחתו ללא פגיעה בשכר עבודתו בשל היותו בחופשה. מדובר בחוק סוציאלי אשר מחייב את המעסיק במתן זמן חופשה בתשלום לעובד.

סעיף 11 (א) לחוק חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 מקנה לעובד את הזכות להתפטר מעבודתו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו ולמעשה להיות זכאי לפיצויי פיטורים מלאים כמי שפוטר מעבודתו.

על פי חוק הביטוח הלאומי המונהג במדינת ישראל, תאונת עבודה הינה תאונה המוגדרת כאירוע חיצוני המתרחש באופן פתאומי במקום העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה.

תאונה אישית הנה הגדרה למגוון נרחב של תאונות העלולות להתרחש בכל רגע נתון לכל אחד ואחת מאתנו באופן פתאומי. על פי חוק הביטוח לאומי המונהג במדינת ישראל, כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה, יהא זכאי לקבלת דמי תאונה בגין התקופה בה הוא איבד את כושרו התפקודי עקב התאונה.

שיקום מקצועי לאנשים הסובלים מנכות הנה זכאות המוענקת לכל אדם אשר הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה כי הנו בעל נכות של לפחות 20%, והוא טרם הגיע לגיל פרישה.

קצבת תלויים מהווה קצבה המשולמת לבני משפחתו של עובד אשר נפטר כתוצאה ממעורבותו בתאונת עבודה.

צירוף דרגות נכות מעבודה הנה תביעה אותה רשאי להגיש כל עובד אשר נפגע במספר תאונות עבודה ובגינן נקבעו לו מספר דרגות נכות עקב הפגיעות השונות.

גמלת נכות מעבודה הנה גמלה לה זכאים נפגעי עבודה אשר נותרה להם נכות עקב תאונת העבודה בה הם היו מעורבים או עקב מחלת המקצוע ממנה הם סובלים.

קצבת נכות כללית מהווה תשלום חודשי לו זכאי כל אזרח ישראלי שבגין נכותו הפיזית (גופנית), השכלית או הנפשית הוא איבד כושר עבודתו ב-50% לפחות. שיעור הקצבה עומד במהלך שנת 2015 על 2,342 שקלים לחודש, כאשר סכום זה מועבר ישירות לחשבון הבנק של הזכאי או מי מטעמו, בכל 28 לחודש.

הקפידו לאסוף עדויות בכתב מכל אותם עוברי אורח או עמיתים לעבודה אשר היו עדים לתאונה. פנו לקבלת טיפול רפואי מיד לאחר התרחשות התאונה. פנייה לקבלת טיפול רפואי נועדה בראש ובראשונה לאבחן את מצבכם הרפואי לאחר הפגיעה, ובמקביל, היא מיועדת לצרכיי הצגת מסמכים רפואיים בטופס התביעה.

החמרת מצב הנה הגדרה כוללת להחמרה במצבם הרפואי של נפגעי העבודה, והיא מתייחסת לכל שינוי שחל לרעה במצבם הבריאותי. במקרים בהם קיימת החמרה במצבו הבריאותי של העובד, הוא יהא זכאי לבקש קביעה מחודשת בנוגע לדרגת נכותו.

גמלת ניידות מהווה מכלול של הטבות המוענקת לאזרח תושב ישראל הסובל מאחוזי מוגבלות בניידות בגין ליקוי פיזי כזה או אחר ברגליו. גמלה זו מוענקת החל משנת 1977, וזאת לאחר העמדת הסכם ניידות בין משרד האוצר לבין המוסד לביטוח לאומי. הסכם הניידות אשר נערך בין הצדדים נועד להסדיר את נושא הניידות לכלל אזרחי המדינה אשר אינם יכולים להתנייד בכוחות עצמם בשל ליקוי רפואי. על פי סעיפי ההסכם, גמלת הניידות מוענקת אך ורק לאנשים הסובלים מפגיעה פיזית בפלג גופם התחתון.